כמה חרדים גרים ברחוב שלך?

מדיניות משרד השיכון היום היא ליצור הפרדה טוטאלית בין האוכלוסיה החרדית והאוכלוסיה הלא-חרדית. לכן הוא משקיע מאמץ רב בתכנון ערים חרדיות (כמו חריש) והכנת תכניות שמטרתן לקחת אזורים שלמים בערים קיימות ולבנות שם מגה-שכונות חרדיות (לדוגמא, אזור רמת בית שמש). מדיניות זאת של המשרד מבוססת על אמונת שר השיכון, אריאל אטיאס, שמשפחות חרדיות לא יכולות לגור יחד עם אנשים "רגילים".

מה שמעניין הוא שמדיניות זאת מקובלת על כולם. תושבים חילוניים וגם תושבים דתיים-לאומיים הם די מבסוטים עם הרעיון שהחרדים יתגוררו הרחק מהם. ואם אפשר לסדר שזה יהיה בערים נפרדות – מה טוב.

אז מה יש לנו פה? שר כביכול נאור שרוצה למנוע חיכוכים בין אוכלוסיות. הסדר שמקובל על חרדים, חילונים, ודתיים-לאומיים כאחד. חזון אחרית הימים ממש.

אז זהו – שלא.

אנו נושמים אותו אוויר, נוסעים באותם כבישים, וצריכים להגן על מדינתנו באמצאות אותו צבא. וכפי שגילינו לפני כחודש, מסתבר שיש לנו גם שעון משותף.

לכן, הנסיון להרחיק את החרדים כמה שיותר מאיתנו מהווה דוגמת קלאסית של טיטוא בעיה מתחת לשטיח במקום להתעמת איתה. כמו הרעש באוטו שאנחנו מתעלמים ממנו עד שהוא הופך לחשבון גדול במוסך, גם במקרה הזה המחיר שתשלם החברה הישראלית רק תעלה ככל שאנחנו נמשיך להתעלם מנושא שילוב האוכלוסיה החרדית בחברה. סיפור בית הספר בעמנואל היה צריך להיות נורית אזהרה בשבילנו. הרבה אנשים ניסו להקטין את משמעות האירוע ולהגיד שזה רק מיעוט קטן בתוך החברה החרדית. אך אז הגיע הפגנת התמיכה הענקית בה השתתפו עשרות אלפי חרדים, ואנשים בעלי ראיה מציאותית התחילו להבין שבכל מאבק עתידי נגד הממסד הציוני, האוכלוסיה החרדית תיישר קו נגד מוסדות המדינה. לדעתי, סיפור ההפרדה בעמנואל היה הוכחה חותכת שמתפתחת כאן מדינה חרדית נפרדת בתוך מדינת ישראל.

הפרדת האוכלוסיה החרדית משאר תושבי ישראל היא רעיון רע לא רק מסיבות פרקטיות אלא גם מסיבה הרבה יותר מהותית: דמוקרטיה היא לא רק שלטון הרוב והבטחת זכויות מיעוטים באמצעות חוקים. דמוקרטיות חזקות מאופיינות ע"י אווירה של סובלנות כלפי אלו השונים ממך. סובלנות כזאת מפתחים רק כשיש מגע יום-יומי עם אנשים החושבים ומתנהגים אחרת ממך. מגע כזה הוא בדרך כלל תוצאה של קירבה גיאוגרפית – כשיש אוכלוסיה מגוונת באותה שכונה, באותו רחוב.

הומוגניות בתוך שכונה או ישוב גורמת לאנשים להתבצר בדעותיהם – וזה קורה בכל הסקטורים של האוכלוסיה בארץ. אין ספק שהתזוזה ימינה בקרב האוכלוסיה הדתית-לאומית במהלך 30 השנים האחרונות נגרמה בחלקה ע"י מגורים בישובים דתיים בשטחים או בשכונות בערי המרכז בהן כמעט כולם משתייכים לאוכלוסיה זאת. סביר להניח גם שריכוז של תושבים חילונים בערים ושכונות מסויימות לא בדיוק תורם לפתיחות מחשבתית.

לפני כחודש, היתה כתבה במוסף הארץ שעסקה בחרדים "מתונים" – אלו המזוהים עם מפלגת טוב בערים כמו בית שמש. נושא הפרדת האוכלוסיה החרדית משאר תושבי ישראל יהיה מבחן הלקמוס של קבוצה זאת. אם ימשיכו לתמוך בהקמת שכונות וערים חרדיות, זה יוכיח ש"מתינותם" היא רק תרגיל יחסי ציבור ואין הם שונים מהותית מעמיתיהם החרדיים התומכים במפלגות החרדיות ה"מסורתיות".

כדי לחזק את האופי הדמוקרטי של מדינת ישראל, זה חיוני שאזרחי ישראל החרדיים יתחילו (או יחזרו) לגור באותו רחוב ואף באותו בנין עם אזרחים דתיים-לאומיים וחילוניים – לא כדי להשתלט אלא כדי להשתלב.

יקח לא מעט זמן לעשות undo לנזק שנגרם ע"י מדיניות ההפרדה במהלך השנים אבל חייבים להתחיל. והדרך להתחיל היא לעצור את תכניותיו השאפתניות ובדלניות של שר הבינוי והשיכון אריאל אטיאס.

קישורים:
המטה לעתיד חריש והאזור
עצומה לעצור את תכנית אטיאס לחריש

מודעות פרסומת
פוסט זה פורסם בקטגוריה חרדים, תכנון ובנייה, עם התגים , , , , , . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

2 תגובות על כמה חרדים גרים ברחוב שלך?

  1. Ruth Benedict הגיב:

    הלא שר השיכון הוא חרדי. למה זה לא עולה בחקיקה?
    לדעתי, הדיון הראשון, מעבר למגורים, צריך – לא, חייב ודחוף – להיות בנושא לימודי ליבה.

  2. פינגבאק: דווקא כן בונים דירות במרכז – אך לחרדים בלבד | קול של שפיות

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s